ג'ורג' ראדפורד, הראשון שהתייחס לאיכות כאל מקצוע מדעי, ופיתח את התפיסה כי איכות היא מענה על צורכי הלקוח והגברת התפוקה ביעילות כלכלית. הוא גם הבין את האיכות כאחידות בתכונות המוצרים, וטבע לראשונה את המושג "בקרת איכות".

המונח בקרת איכות, מוכר ומקובל בתעשיות רבות ברחבי העולם, אופן יישומו שונה בין תעשייה לתעשייה, אך העיקרון זהה, והוא להבטיח את איכות העבודה.

ישנם מחקרים רבים בנושא תהליכי בקרת איכות והשפעתם על תעשיות ספציפיות כגון; הרכב, האלקטרוניקה וכדומה. בתעשיות בהן הוטמעו תהליכי בקרה באופן מקצועי הושגו תוצאות מרשימות מאוד ברמות האיכות.

בקרת איכות בבנייה הפרטית

רמת הבקרה בתעשיית הבנייה הפרטית בישראל ידועה כנמוכה מאוד. מרבית הפרויקטים מבוצעים ללא מנגנון בקרת איכות מצד המבצעים או הבנה כללית של נושא הבקרה ועקרונותיו.

ליקויי בנייה הם התוצאה המוכרת והידועה של היעדר מנגנון בקרת איכות.

בניית בית פרטי כוללת מאות תהליכים ותתי תהליכים; קטנים וגדולים, קצרים וארוכים הכוללים משאבים שונים ומגוונים בכל תהליך ותהליך.

לקבלן השלד עשרות תהליכים בעת ביצוע עבודותיו ( עבודות הבניה), יחד עם קבלן השלד ישנן עבודות של בעלי מקצוע אחרים כגון קבלן אינסטלציה, מודד, קבלן חשמל ועוד.

משמעת ותרבות איכות כאמצעי למוצר סופי תקין

לכל תהליך ותהליך ישנה דרך מקובלת לביצוע העבודות אשר בסופה, אמורה להוביל לתוצר סופי אשר עומד בסטנדרטים מסוימים המוגדרים מראש.

כאשר התוצר הסופי עומד ברמה מקצועית מקובלת, על פי דרישות הסטנדרטים והתקן הישראלי זאת אומרת שקבלנו מוצר סופי תקין ואיכותי.

עבודות שלד המבנה הן המוצר הסופי של קבלן השלד בתהליך עבודות הבניה.

גג הרעפים הן המוצר הסופי של קבלן הגגות בתהליך עבודות הבניה.

תשתית האינסטלציה היא המוצר הסופי של קבלן האינסטלציה בתהליך עבודות הבניה וכדומה.

הרכיבים של תהליך או תת-תהליך בפרויקט בנייה

בעבודות הבניה, תהליך עבודה מורכב או אמור להיות מורכב מהנושאים הבאים:

מידע מדויק ומפורט– תוכניות, מפרטים, הנחיות, סטנדרטים ותקנים.

כח אדם – הכשרה, ידע, ניסיון, ותק, מיומנות ובקיאות.

כלי עבודה ניהוליים ואופרטיביים– כלים בהתאמה לתפקיד, כולל מנגנון בדיקה ואישור.

איכות החומרים – חומר איכותי, בעל תו תקן, תקף לשימוש וכדומה.

איכות הציוד – טכנולוגיה מתקדמת, ציוד איכותי, כשר לשימוש, תורם לייצור עבודה איכותית וכדומה.

זמן – משך הזמן הנתון לבצע את התהליך כנדרש.

משאבים הנדרשים לביצוע העבודות.

יכולת יישום בקרה וניהול.

מטרתו של כל אדם הבונה את ביתו היא כמובן לסיימו בהצלחה ובאיכות טובה.

בית או פרויקט שבוצע באופן איכותי יישרת את בעליו כבר מהיום הראשון ובמהלך שנים רבות.

בתים ופרויקטים שלא קיבלו את תשומת הלב הראויה, וכשלו בשלבי ביצוע שונים יגרמו לבעיות בשנת המגורים הראשונה וברמה מסוימת לכל אורך חיי המבנה. כלומר; נקודות כשל רבות  יתגלו בשלבים מאוחרים יותר, גם אחרי מספר שנים.

בחינת רמות האיכות והגישה של המבצעים היא בהחלט קריטית להצלחת הפרויקט ולכן חובה על כל אדם המתכנן לבנות את ביתו לבחון זאת בקפידה טרם יתחיל את שלבי הביצוע.

בניה איכותית תפקידה לספק לנו מוצר נקי מליקויים.

ליקויים, הם הפגמים אשר מתגלים בפרויקט בניה וגורמים לנזקים למבנה ועוגמת נפש לבעלי הבית.

כל אחד מהליקויים המופיעים ברשימה, הנו תוצר של תהליך שבוצע באופן לקויי.

רשימת הליקויים יכולה להיות מאוד ארוכה (מעל 100 ליקויים) ולכלול ליקויים קשים, בינוניים וקלים. ליקויים קשים כגון סדקים, שקיעת ביסוס, רטיבות וכדומה. ליקויים קלים כגון,  דלת חורקת, שער כניסה מעוות, צבע מתקלף וכדומה.

התשובה היא שאין מחירון המגדיר את עלות התיקון של כל ליקוי וכמו שכבר ציינו מספר פעמים, ישנם ליקויים להם אין תיקון כלל.

כמו כן יש לקחת בחשבון שליקויים חמורים יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך, לפגיעות ברכוש ואף בגוף. נושא השווי הכספי של תיקון ליקוי, נדון לא אחת בבתי המשפט וגם שם ישנם קשיים בקביעת גודל הנזק ועלות התיקון.

לכן, מוטב לעסוק במניעת ליקויי הבניה ולא בתשלומים על תיקונם.

תיקונם של רוב ליקויי הבניה (הניתנים לתיקון) מגיעים לעלויות של אלפי עד עשרות אלפי שקלים, במקרים מסוימים, הסכומים גבוהים עוד יותר.

באופן כללי, ענף הבניה בישראל לא חזק במתן אחריות על פרויקטי בנייה ועוד יותר חלש במתן השרות במסגרת אותה האחריות , הדבר בעייתי עוד יותר כשמדובר בבנייה הפרטית, כשקבלן בונה בניין, הוא מחויב לתת אחריות על פי החוק ואף על פי כן, לא תמיד, רצים הקבלנים לתקן ליקויים בתקופת האחריות ולעיתים עוסקים במלחמת התשה עם הדיירים.

במקרה של בניית בית פרטי בודד, לבונה הבודד כמעט ואין כח אל מול קבלן שלא ממהר להגיע ולתקן ליקויים, אמנם החוק עומד לצידו ומאפשר לו להגיש תביעה בבית המשפט, אך ברוב המקרים, תיקון הלקוי לא יכול להמתין שעד שבית המשפט יאמר את דברו, כך שייאלץ הבונה לתקן באמצעות בעל מקצוע אחר את הליקוי, לשלם בעבור התיקון ואולי לקבל את הכסף אם יזכה בבית המשפט.

יש להקפיד על בחירת מבצעים איכותיים, אנושיים בעלי עבר מצוין שרוצים לבצע את עבודתם תמיד על הצד הטוב ביותר.

אני אישית מאמין שקבלן ביצוע או חברת ביצוע ברמת איכות גבוהה תאפשר לכל לקוח המעוניין לשכור את שירותיה, גישה מלאה למאגר הלקוחות, על מנת שהלקוח יוכל לבחור אל מי להתקשר לצורך חוות דעת.

לטעמי, השיטה שבה הקבלן יבחר עבור הלקוח מספר ממליצים אינה נכונה.

כדאי להיעזר בפרמטרים הבאים לבחירת מבצעים:

1.    שנות וותק בתחום לפחות 10 שנים

2.    לפחות 3 חוות דעת ממהנדס בניין

3.    לפחות 3 חוות דעת מאדריכל

4.    לפחות 5 חוות דעת מלקוחות הקבלן שביתם נבנה למעלה מחמש שנים ו-2 לקוחות פעילים

5.    לבדוק האם הקבלן התנהל מתוך יושר והגינות (לשאול את לקוחות הקבלן)

6.    לבדוק האם היו חילוקי דעות במהלך הבנייה (לשאול את לקוחות הקבלן)

7.    לבדוק האם הקבלן טרח לעדכן על שינויים במהלך הבנייה (לשאול את לקוחות הקבלן)

8.    לבדוק האם היו ליקויים בחומר או בביצוע לאחר הכניסה לבית

9.    לוודא שהקבלן הינו קבלן רשום

בדיקות בטון –
החוק במדינת ישראל מחייב את ציבור הבונים לבוא בהסכם עם מעבדת בדיקות בטון, מעבדה זו תשלח נציג לשטח בעת היציקות, נציג זה ייקח דוגמת בטון ויעבירה למעבדה, לאחר כחודש תקבלו דו"ח על תוצאות איכות הבטון על פי בדיקות שנערכו לו בפרקי זמן של 7,14,21,28 ימים מיום היציקה, אם הבטון לא יעמוד בדרישות התקן, תאלצו לפרק יציקות, פעולה מסובכת, קשה, ארוכה וכואבת. קחו בטון רק ממפעל בטון מאושר ובעל תו תקן.

בדיקת לחץ –
בדיקת לחץ היא הבדיקה בה ממלאים את צנרת המים במים בלחץ, באם יש פגיעות בצנרת, מייד יצוצו מים ממקום הפגיעה.

תוכנית As made –
תוכניות אלה הן העדות היחידה לתוואי צנרת החשמל והמים, תוכניות אלה הן חשובות מאד ויאפשרו לנו לאתר תקלות אפשריות בעתיד ולתקנן, כמו כן תוכניות אלה יאפשרו לנו לדעת היכן עוברות הצנרות ובמקומות אלה להימנע מקידוחים, חציבות וניסורי בטון.

אשפרה-
תהליך השקיית הבטון בבית, על מנת לחזק את הבטון ולתת לו להתקשות באופן המיטבי, יש להקפיד ולהשקות אותו במים (לאשפר). אשפרה היא טיפול בבטון לאחר שניצוק והיא חשובה מאין כמוה לחוזק המבנה.

עד כאן לגבי חשיבות האיכות בתהליך הבנייה.