בקרת איכות היא תהליך שנולד במקורו בקווי ייצור של מוצרים ונועד לגרום לכך שהמוצר הסופי יהיה איכותי ובדוק.
בקרת איכות בתחומים שונים נעשה באופן שונה אך ליבת התהליך זהה בכל הענפים ובכל התעשיות.
תהליך בקרת האיכות הוא תהליך המלווה את המוצר מתחילת תכנונו ועד אספקתו ללקוח הסופי.
תהליך בקרת האיכות כולל בתוכו עשרות, מאות ואלפי בדיקות (תלוי במוצר ובתעשייה). לכל מוצר סטנדרטים, דרישות, וקריטריונים. אי עמידה בהן, ידרוש תהליכי פסילה או תיקון של המוצר בטרם יצא את השוק.
לכל תהליך נקודות בקרה ומדדים
אחד הרעיונות המרכזיים בתהליכי בקרת איכות סדורים הוא שלא חשוב מי היצרן או יצרן המשנה או באיזה קו יצור יוצר החלק או המוצר או מי מנהל המפעל, מנהל ריצפת הייצור או מנהל קו הייצור וכן לא חשוב מי עובד הייצור שהפעיל את מכונת הייצור ולמעשה אף אחד מהפרמטרים המשפיעים על הייצור לא נלקח בחשבון ובקרת האיכות נעשית באותו אופן בדיוק על פי תסריטי בדיקה שנכתבו מראש ולא מתייחסים כלל לפרמטרים משתנים בייצור (ארץ ייצור, גודל המפעל, גודל הייצור וכד').
באותה צורת בקרת איכות יכול יצרן מסוים לבחון מי מספקי המשנה שלו מייצר מוצרים טובים יותר על ידי מדידת תהליכי ייצור, תהליכי בקרת איכות והשוואה סטטיסטית של כמות הכישלונות מתוך X מוצרים נבדקים.
בתעשיית המזון למשל, יצרנים הוציאו כספי רבים על מחלקות "שרות לקוחות" שעסקו בקבלת פניותיהם של לקוחות שרכשו מוצרים לא תקינים, איסוף המוצר מבית הלקוח, החלפתו בחדש, פיצוי הלקוח ושמירת שמו הטוב של היצרן על אף המקרים הרבים בהם סיפק ללקוחותיו מוצר פגום או לא מושלם.
עם השנים הבינו יצרנים רבים כי עלות הקמת מחלקות בקרת איכות, ציודן בציוד בדיקה משוכלל וחדשני, כתיבת נהלי בדיקה ואכיפתם ותפעול מחלקות אלה באופן שוטף תעלה להם הרבה פחות מעלות תפעול מחלקות "שרות לקוחות", וכן מעלות תיקון נזקי התדמית הנגרמים לאותן חברות.
בשני העשורים האחרונים, התקדם העולם באופן משמעותי בנושא בקרת האיכות; פותחו כלים רבים ומשוכללים לאכיפת בקרת איכות, נכתבו מאות אלפי נהלי בדיקה ותעשיות רבות הטמיעו בתוכן את ההבנה שמוטב שיהיו בחוד החנית של בקרת האיכות ולא ישקיעו אין סוף משאבים בתיקון תקלות ותדמית.
כך הצטרפו למובילים בתחום ההשקעות בבקרת איכות, ענפי ההי טק השונים בעולם, ענפי הרכב, המזון, המחשבים ועוד ועוד.
השוני ביישום תהליכי בקרת איכות
קצב הטמעת ההבנה בנושא בקרת האיכות בישראל יותר איטי מבעולם המערבי ואולם גם בישראל תעשיות מסוימות הבינו ועשו קפיצת מדרגה משמעותית והפכו מובילי דרך בנושא.
דווקא ענף הבניין, על אף שהוא עוסק בבטיחות ודיני נפשות, בתהליכים ארוכים ומורכבים והוא מעסיק עשרות אלפי עובדים בישראל, הוא לא מהענפים שעשו קפיצות דרך גדולות.
גם בענף הבניין חלה התקדמות אך לא מספקת. כשמדברים על ענף הבניה הפרטית המצב גרוע בהרבה שכן אין כמעט תהליכי בקרת איכות כתובים ומתודיים. המצב קיצוני עד כדי כך שאם עשרה קבלני בנין ישאלו את אותה שאלה, רובם יספקו תשובות שונות זה מזה.
פרויקט מבוקר כהלכה
נסה לדמיין איך ייראה פרויקט הבניה שלך אם יתנהל באותו אופן שמתנהל קו יצור בתחום הרכב או המזון.
אין כלל ספק בכך שהתוצאה תהיה טובה בהרבה מהתוצאה המתקבלת כיום. אם כך נשאלת השאלה, מדוע זהו לא המצב? התשובה לכך טמונה במספר סיבות מרכזיות. הראשונה שבהן היא העובדה שבפרויקט בניה פרטית פועלים בעלי מקצוע וגורמים רבים אשר אינם כפופים לגורם מנהל אחד, רמת התיאום ביניהם תלויה בהם בלבד ובראייתם היא בבחינת בזבוז זמן ללא תועלת.
הסיבה השנייה היא חוסר ניסיונו של הבונה בניהול פרויקטים; בונה פרטי, יוזם פרויקט בנית בית בדרך כלל פעם אחת בחייו ולעומתו יצרן כלשהוא מייצר מאות אלפי יחידות מוצרים במספר רב של קווי ייצור המתחלקים על מספר רב של מפעלים ומנוהלים על ידי מנהלי יצור ותיקים ומאד מנוסים העושים במשך שנים את אותה עבודה ומכירים את כל הבעיות והפתרונות האפשריים.
הבונה הפרטי הוא אדם בודד העוסק במקצוע כלשהוא בחייו שאיננו בניה, הוא אינו מבין בתהליכי הבניה ואין לו את היכולת והניסיון המתאימים כדי לנהל את הפרויקט שלו כפס ייצור.
הסיבה השלישית להיעדר תהליכי בקרה מוסדרים בענף הבניה הפרטית היא העובדה שנכון להיום עדיין קיימות דרכים רבות לבנות את אותו בית בישראל ולאף אחד אין את האינטרס והכח לייצר דרך אחת נכונה יותר שתבוסס על נסיונם העשיר של בעלי מקצוע שונים בענף.
כל בעל מקצוע עובד אחרת וסבור שהדרך בה הוא עובד היא הנכונה. ישנן סיבות רבות נוספות לכך שנכון להיום אין בישראל תהליך בקרת איכות מוסדר בבניה הפרטית אך לא בכולן נעסוק במאמר זה.
בקרת איכות היא קריטית וחשובה להצלחת הפרויקט
הנחות העבודה המרכזיות בחיינו הן שאנחנו עושים וטועים, שתקלות קורות, שלאנשים שונים אינטרסים שונים, שבלגן מביא עמו בעיות, שידע הוא כח וחוסר ידע הוא חולשה, שרק אנחנו יודעים מה טוב עבורנו, שדברים נוטים להתקלקל ועוד ועוד.
אם כך, לא לגמרי ברור מדוע עם כל התובנות הללו, איננו עושים די כדי לבקר ברמה גבוהה את הפעולות שאנו עושים. אחת הסיבות לכך היא שמרבית הפעולות שאנו עושים בחיי היומיום שלנו הן פשוטות וקצרות.
המיעוט הן הפעולות אשר דורשות מאיתנו למידה, הבנה, ניסיון ויכולת אישית מעל לממוצע.
שימוש במנגנון בקרה בתעשיית הבניה הפרטית יגרום למצב אוטופי בו לכל פעולה תהיה פעולת בקרה ולא תוכל להתבצע משימה מבלי שגורם כלשהוא יבדוק ויבחן האם היא עברה בהצלחה והאם היא עומדת באמות המידה שנקבעו מראש.
פחות חשוב מה שמו או תפקידו הרשמי של הגורם שיבצע את בדיקות בקרת האיכות ואולם חשוב מאד מהו הידע שלו ומהו ניסיונו.
מנגנון בקרת איכות כאמצעי לסדר ארגון ושליטה
מערכת בקרת איכות הכוללת את תיאור הפעולה הנבדקת, תיאור הבדיקה הנדרשת, תיאור התקלות האפשריות וכן הפתרון הנכון לביצוע תחולל מהפכה בתוצאה הכוללת של הפרויקט.
ללא ספק! היעדר מערכת ו/או גורם מבקר שכזה יגררו באופן ודאי תקלות וטעויות בפרויקט אשר ילכו וייערמו מבלי שיקבלו פתרונות נכונים, איכותיים ומהירים.
מבקר איכות בפרויקט, טוב ומנוסה ככל שיהיה לא יוכל להקטין באופן משמעותי את כמות הבעיות אם לא יהיה לו כלי לאיתור וניהול הבעיות והתקלות. כלי המבוסס על ידע וניסיון והתמודדות עם בעיות ותקלות רבות בעבר.
פרויקט בנית בית פרטי נראה לעיתים פרויקט קטן ופשוט אך הנחה זו היא הנחת לכאורה בלבד. בפרויקט בניה פרטית מעורבים גורמים רבים (מעל 50 בממוצע), יש בו כמות גדולה מאד של משימות (מאות משימות), הוא דורש קבלת החלטות רבות (מאות החלטות), מעורב בו סכום הכסף הגדול ביותר שיש או יהיה לבונה אי פעם (במרבית המקרים) ותוצאתו יכולה להיות הרת אסון לבונה במקרים לא מעטים.
בשימוש במנגנון בקרת איכות טוב ויעיל בפרויקט בנית בית, יושגו יתרונות רבים עבור הבונה, כסף רב ייחסך על תיקון טעויות ותקלות, הפרויקט יגיע אל סיומו ללא ליקויים, הבונה יהיה שליו ויחסוך מעצמו כאבי ראש מיותרים, רמת המתח בפרויקט תהיה נמוכה, רמת הודאות תהיה גבוהה (הבונה ידע מראש מהו המוצר אותו הוא אמור לקבל) ובכל פרמטר נבחן, הפרויקט יהיה מוצלח מאד.
שני העשורים האחרונים הביאו איתם בשורה לתעשיות רבות. ניתן למכור מוצרים באיכות גבוהה עם סטטיסטיקת תקלות מחמיאה מאד ובהשקעה סבירה שתחסוך בעתיד כסף רב ליצרן.
תעשיות רבות אימצו את הגישה ושיפרו את מחלקות בקרת האיכות שלהן, תעשיות מסוימות (הייטק למשל) לקחו את האתגר רחוק עוד יותר ואף השקיעו כסף רב בפיתוח כלים אוטומטיים שיבצעו בדיקות רבות ללא מגע יד אדם ויעבדו 24 שעות ביממה, דבר שהניב הישגים משמעותיים, למשל התקצר עד מאד משך הזמן שבין תכנון המוצר למכירתו בשוק (Time to market), המוצרים שיצאו לשוק היו בשלים ואיכותיים יותר, מחלקות שרות הלקוחות הצטמצמו כתוצאה מירידה חדה בכמות התקלות במוצרים שכבר נמכרו ועוד ועוד.
כמעט ואי אפשר למצוא תעשייה שלא לקחה חלק במהפכת בקרת האיכות בעולם. כמובן שבין התעשיות השונות, יש כאלו שנכנסו יותר לתהליכי בקרת האיכות ויש שפחות, אבל מעטים נשארו אדישים נוכח המהפכה.
אחת המהפכות הנוספות שקרתה במקביל בשוק הייצור בעולם נולדה כתוצאה מצורך להוזיל מחירי מוצרים. על מנת להוזיל מוצרים, חברות רבות נאלצו להקטין עלויות ייצור, דבר שעל פניו נשמע בעייתי כתוצאה מההבנה שהורדת עלויות ייצור, משמעה פחות השקעה בייצור המוצר וקבלת מוצר פחות טוב.
אך לא כך היה הדבר.תעשיות רבות העבירו את מפעליהן למזרח הרחוק אך הקימו ושיפרו את מחלקות בקרת האיכות שלהן. כך קרה שמוצרים אמריקאיים ואירופאים מיוצרים במזרח הרחוק אך רמת בקרת האיכות שלהם לא השתנתה ואף השתפרה.
רבים יישמו את עקרונות ניהול בקרת האיכות
כיום מוצרים רבים בעולם מיוצרים במזרח הרחוק ואיכותם מבוקרת על ידי תהליכי בקרת איכות מהטובים בעולם (רכבים, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה, טקסטיל ועוד). אם לפני עשור יצרנים ניסו להסוות את מקומות הייצור האמיתיים של מוצריהם, הרי שלאחר מהפכת בקרת האיכות, אין להם כל סיבה להסתיר ואף להפך, מרביתם הוכיחו שלבקרת איכות אין מדינה או עיר וניתן לבצעה ברמות גבוהות ביותר בכל מקום בעולם.
אם לא די בכך, מהפכת תהליכי הבקרה בעולם אפשרה ליצרנים רבים שהיו קטנים ושוליים לייצר מוצרים באיכות גבוהה מאד ולהפוך לשחקנים משמעותיים בשוק העולמי.
אם לפני עשרים שנה היו 2-3 מותגים מובילים בכל תעשייה, הרי שהיום קיימים יצרנים רבים יותר אשר רמת מוצריהם דומה מאד ולעיתים זהה לגמרי ובכך נוצר אפקט נוסף ועקיף אך חשוב הנקרא תחרות, או הגברת התחרות.
יותר איכות, משך חיי מוצר ארוכים וערך מוסף ללקוח
דבר נוסף ומעניין שקרה בשוק העולמי כתוצאה מהכנסת תהליכי בקרת איכות הוא העמידה הבלתי מתפשרת של היצרנים מאחורי מוצריהם ומתן אחריות לשנים רבות על כל מוצר ומוצר.
בעבר הרחוק יצרנים נאלצו לגלם במחיר המוצר את עלות תיקון התקלות של מוצריהם (תקלות שסווגו כתקלות יצרן) ומכיוון שלא היו בידיהם כלים לשפר את איכות המוצר, עלות זו הייתה גבוהה היות ומוצרים רבים התקלקלו.
בעידן החדש יצרנים בטוחים יותר במוצריהם ומכירים היטב את איכות המוצרים ומספקים אחריות רחבה וארוכה הרבה יותר מבעבר. אם לא די בכך, יצרנים רבים מעוניינים למכור ללקוחותיהם הרחבת אחריות היות וזו היא להם הכנסה נוספת וסטטיסטית, הם מודעים לכך שבמרבית המקרים לא יהיה שימוש באחריות שניתנה.
כמו כן, מרבית היצרנים הגדילו מאד את כמות מרכיבי המוצר שהם קונים אצל ספקים אחרים והפסיקו לייצר אותם בעצמם. זאת כתוצאה מההבנה שמוטב ליצרן להתעסק בליבת המוצר שלו ואת כל המרכיבים שאינם הליבה, להשאיר ליצרנים אחרים שזו היא התמחותם.
קשה מאד ולא כלכלי ליצרן לייצר ולבקר את כל מרכיבי מוצריו ומוטב לו להתרכז בטכנולוגיה שלו עצמו ואת שאר המרכיבים לרכוש מספקים חיצוניים אשר מייצרים ברמה גבוהה וברשותם תהליכי בקרת איכות ברמה גבוהה מזו שהיה יכול היצרן הראשי להקים.
המסקנה המאוד ברורה היא שללא תהליכי בקרת איכות ברמה גבוהה מאד, לא ניתן היום למכור מוצרים שיתחרו באיכותם עם מוצרים אחרים באותה קטגוריה.
תעשיות או חברות ש"נרדמו בשמירה" ולא פיתחו תהליכי בקרת איכות בזמן, ירדו בנתח השוק שלהם, פיגרו אחרי מתחריהם ובזמן שהמתחרים עושים חיל ומשגשגים, אלו מלקקים את הפצעים ומנסים להדביק את הפער.
עבור הבונה זו יציקת רצפה, עבור מנהל העבודה אלו משימות רבות המשולבות יחדיו
ענף הבניה הפרטית היא ענף תעשייה קטן מאד מבחינת היקף הפעילות שלו ונחשב שולי עד לא קיים כשמדובר בתהליכי בקרה.
על אף שישראל נחשבת לאחת מהמדינות המתקדמות בעולם בפיתוח טכנולוגיות, הפערים בין התעשיות השונות בה בתחום תהליכי הבקרה הם גדולים מאד.
נדיר למצוא חברות בנייה העוסקות במגזר הבנייה הפרטית ובהן מוטמעות שיטות ניהול ומערכות בקרת איכות ברמה מספקת.
פרויקט בנייה טיפוסי יכלול מאות שלבים, עשרות מתכננים, מבצעים וספקים ומספר רב של נקודות ביקורת המחייבות בדיקה ואישור
על מנת להבין טוב יותר את תהליך הבניה על פעילויותיו ומשימותיו, נפרוט בטבלה הבאה דוגמה של אחד משלבי הבנייה; שלב בניית רצפת מרתף הבית.
תהליך יציקת ריצפה
# | תת תהליך | מבצע / סיווג פעילות | שם טופס בקרת איכות |
---|---|---|---|
1 | יישור השטח | עבודות עפר | 1-בדיקת גבהי חפירה |
2 | יציקת בטון רזה | עבודות שלד | 1-בדיקת מיקום וגבהי רצפת בטון רזה |
3 | יישום יריעות איטום | עבודות איטום | 1-בדיקת סוג היריעות |
4 | יישום פונדוליין / יריעות | עבודות איטום | 1-בדיקת יישום יריעות איטום על גבי בטון רזה |
5 | בניית תפסנות לריצפת מרתף | עבודות שלד | 1-בדיקת מידות וגבהי הריצפה 2-בדיקת קונסטרוקציית הטפסנות |
6 | הנחת וקשירת ברזל | עבודות שלד | 1-בדיקת פרישת ברזל (תוכנית ותקנים) |
7 | יציקת הריצפה | עבודות שלד | 1-בדיקת זמינות ציוד ראוי לביצוע היציקה 2-בדיקת בטון מובא 3-בדיקת יישום היציקה |
8 | אשפרה | עבודות שלד | 4-בדיקת אשפרת בטון |
כמו שניתן לראות בטבלה, תהליך אשר הבונה רואה אותו כתהליך אחד קצר ופשוט הוא בפועל תהליך המכיל תתי תהליכים, לא כולם פשוטים, בעלי תלות אחד בשני, מבוצעים על ידי מספר בעלי מקצוע, דורשים לא מעט תהליכי בקרת איכות ויש בהן נקודות כשל אפשריות רבות.
נשתמש בטבלה הבאה על מנת להבין את פוטנציאל הכשל של תהליך שכזה, את הנזק האפשרי כתוצאה מכשלים ואת הבדיקות הנערכות במסגרת תהליך בקרת האיכות שנועדו למנוע את הכשלים הללו.
חשוב לשים לב שאלו הם רק נושאי הבדיקה ללא פירוט הבדיקה, כלי הבדיקה וכדומה.
הטבלה תסביר על שלב יישום יריעות האיטום, אחת מטפסי הבקרה.
יישום יריעות איטום
# | שם טופס בקרת איכות | דוגמה לנושאי בדיקה המופיעים בטופס |
---|---|---|
1 | בדיקת סוג יריעות האיטום | 1. בדוק את תעודת המשלוח של היריעות וודא שהן תואמות בדיוק את המוגדר במפרט הטכני.
1.1 בדוק האם שם היצרן תואם. 1.2 בדוק האם סוג היריעה תואם (SBS,APP). 1.3 בדוק האם עובי היריעה תואם. 2. בדוק את החותמות על כל חבילה של יריעות וודא כי הן תואמות את המפרט הטכני. 2.1 בדוק האם שם היצרן תואם. 2.2 בדוק האם סוג היריעה תואם (SBS,APP). 2.3 בדוק האם עובי היריעה תואם. 2.4 וודא כי על גבי היריעות קיים קו סימון לחפיפה בין יריעות. |
2 | בדיקת יישום יריעות איטום על גבי בטון רזה | 1. וודא כי הבטון הרזה טוטא והוא נקי לגמרי ואין עליו פסולת בטון, פסולת בניין אחרת או לכלוך דק.
2. וודא כי היריעות בולטות כמטר אחד מעבר לקונטור רצפת המרתף בכל היקף המרתף. 3. וודא שכל יריעות האיטום מונחות לאורך הבטון הרזה ואין שילוב בין יריעות המונחות לאורך ויריעות המונחות לרוחב. 4. וודא כי כל היריעות המונחות הן באורך יריעה מלא ולא חתוכות למעט היריעות הקיצוניות אותן יש צורך לחתוך ולהתאים למידת משטח הבטון הרזה. 5. וודא כי היריעות מונחות האחת במקביל לשניה עם חפיפה של 10 ס"מ האחת על השניה ועד לקו סימון החפיפה. 6. ודא כי כל היריעות מונחות באופן רציף על הבטון הרזה ואין בינן לבין הבטון הרזה חללי אויר וגבעות. ודא כי היריעות מושטחות ונוגעות בבטון הרזה בכל שטחן. 7. ודא כי כל שטח הרצפה שעתידה להיות יצוקה על היריעות, מכוסה ביריעות באופן מלא לגמרי. |
פרוטוקול בדיקה זה אמור להיות חלק מתהליך בקרת האיכות בבניית בית ויוודא כי עבודת האיטום נעשתה כהלכה וכי אין בה ליקויים שגילויים בשלב מאוחר יותר, יסב נזק כספי רב לבונה.
בדיקות בקרת האיכות יתועדו בכתב, תמונות, וידאו וכדומה. תיעוד הבדיקות יהיה זמין לכל הגורמים הרלוונטיים(אדריכל, מהנדס, לקוח וכדומה).
תהליך בקרת האיכות הוא תהליך רב שלבי ויש לבצע כל שלב בו בהקפדה יתרה מבלי לדלג על שלבים ומבלי למהר לסיים את הבדיקות רק כדי לצאת ידי חובתנו.
לאחר שסקרנו את הדוגמה הנ"ל, ניתן בוודאי להבין שמכלול בדיקות בקרת האיכות הן רבות מאד, ארוכות מאד ומפורטות מאד.
לכל פעילות קטנה ופשוטה יש את תהליך בקרת האיכות שלה ואלו נצברות ונצברות והופכות למנגנון בקרת איכות גדול ואיכותי אשר לא משאיר מקום לתקלות וטעויות.
לאחר שהבנו שבפרויקט בניה של בית פרטי, יכולים להיות עשרות תהליכי בקרת איכות, עלינו להבין שלא כל התקלות והבעיות הן חמורות באותה מידה ולכן יש צורך במנגנון שיסווג את התקלות לפי רמת חומרתן, דחיפותן, תכיפותן, רמת הקושי במתן הפתרון ומספר פרמטרים נוספים.
מנגנון כזה הוא מנגנון מוכר ומקובל בעולם וזו הדרך הטובה ביותר לניהול התקלות והפתרונות בפרויקטים מסוגים שונים ובכללם פרויקט בניה פרטית. כמו כן יש להביא בחשבון שככל שתקלה מתגלה מהר יותר, כך עלות ומורכבות התיקון שלה נמוכה יותר.
על אף שהבעיה נותרת אותה הבעיה, עלות התיקון שלה יכולה להיות גבוהה בהרבה אם התגלתה בשלב מאוחר מאשר אם התגלתה בשלב מוקדם. אם למשל, יריעות האיטום של קירות המרתף נפגעו כתוצאה ממכה של כלי עבודה והפגיעה מתגלה מייד, תיקון התקלה יעלה יחסית מעט והנזק יהיה קטן אך אם אותה פגיעה מתגלה רק כאשר הבונה כבר גר בבית ומזהה חדירת מים למרתף, עלות תיקון התקלה עלול להגיע לפי 30 מעלות תיקונה אילו היה מתבצע עת קרתה .
כמו כן יש להבין שאין בהכרח קשר בין רמת החומרה של תקלה לעלות תיקונה, יכולה להיות תקלה חמורה מאד שעלות תיקונה נמוך וקל ולהיפך. את התקלות יש לחלק לשלוש קבוצות חומרה עיקריות:
בעיות מז'וריות, בינוניות ומינוריות ולצד חלוקה זו יש להגדיר האם תקלה היא קריטית או לא.
תקלה קריטית יכולה להיות תקלה בכל רמת חומרה והגדרת כקריטית תיעשה כשיש צורך לתת לה פתרון מהיר שכן אם לא יינתן לה פתרון מהיר, עלות תיקונה ומורכבות התיקון רק ילכו ויגדלו.
בטבלה הבאה נראה כיצד מתבצע סיווג התקלות ואיך מחליטים איזו תקלה היא קריטית או לא.
# | שלב | תיאור התקלה | מאתר התקלה | מבצע | רמת חומרה | דחיפות התיקון |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | הכנות ליציקת רצפה | שכבת הפוליאטילן שהונחה נקרעה במקומות רבים ויש לפרוש על השכבה הקיימת שכבה נוספת חדשה. | מנהל עבודה | עובד שלד | קריטי | מיידי |
2 | הכנות ליציקת עמודים | לא הוכנו לוחות קלקר אדקס בתפסנות העמודים | מנהל עבודה | עובד שלד | מג'ורי | 48 שעות |
3 | הכנות ליציקת ממ"ד | לא יושמו שומרי מרחק כל 60 ס"מ לאורך ולגובה | מנהל עבודה | עובד שלד | מג'ורי | 24 שעות |
4 | בניית מעטפת בלוקים | דלת הכניסה מוקמה 23 ס"מ מערבה ממיקומה בתוכנית | מנהל עבודה | עובד שלד | בינוני | 72 שעות |
5 | בניית מעטפת בלוקים | בקירות הסלון, לא נבנתה שורת בלוקי U ולא נוצקה בתוכם חגורת בטון. | מנהל עבודה | עובד שלד | מג'ורי | 12 שעות |
6 | הכנות ליציקת ממ"ד | בתפסנות הממ"ד קיימים רק שני פתחי איוורור במקום שלושה (פלאנג'ים) | מנהל עבודה | עובד שלד | קריטי | 12 שעות |
7 | בניית מדרגות | גובה כל המדרגות המתופסנות שווה, המדרגה התחתונה אמורה להיות גבוהה יותר והעליונה נמוכה יותר. | מנהל עבודה | עובד שלד | מינורי | 48 שעות |
8 | חיפוי מקלחת | חיפוי קרמיקה במקלחת ילדים (שורת הדוגמא) לא יושמה על פי פרישות הריצוף של האדריכל. | מנהל עבודה | עובד ריצוף | בינוני | מיידי |
9 | גג רעפים | לידיעת הגגן: לא הובאו רעפי איוורור לשטח (אמורים להיות 17 על פי המפרט) | מנהל עבודה | עובד גגות | מג'ורי | 72 שעות |
10 | לוחות חשמל | הורכבו 4 לוחות חשמל , הלוח של קומת הגג והלוח של הקומה הראשונה הוחלפו ביניהם. | מנהל עבודה | עובד חשמל | קריטי | מיידי |
לאורך הפרויקט, ימולאו טבלאות דומות.
טבלאות אלו ישמרו ולא יזרקו לפח משום שמעבר לשימוש להם כמערך בקרת איכות ודיווח תקלות, הן מסייעות באיתור תקלות גם לאחר שהבית אוכלס ולעיתים גם לאחר שנים.
בקרות תקלה בבית כשהוא כבר מאוכלס, המשימה הראשונה שיש לבצע היא לחזור למערכת בקרת האיכות ולבדוק האם הייתה תקלה זהה או דומה גם בשלב הבניה, דבר היכול לסייע באיכות ומהירות תיקון התקלות.
מנגנון בקרת איכות הוא כלי חובה בפרויקט בניה. ניתן לומר בוודאות שללא כלי בקרת איכות יעיל, לא יאותרו כל הליקויים וכל התקלות ויחשפו את הבונה לעלויות לא מתוכננות ומיותרות.
חשוב מאד שתקלות המועברות לבעלי המקצוע השונים לביצוע, ימוינו ויסווגו על פי רמת חומרתם ולצידן יהיה כתוב לבעלי המקצוע מהו המועד האחרון לתיקון כל אחת מהתקלות.
לאחר שהליקויים יתוקנו, הם יבדקו שוב והדיווח בעניינם ייסגר (אך יישאר מתועד). יתרון נוסף של מנגנון בקרת איכות, הוא איתור תקלות קונסיסטנטיות (בעיות החוזרות על עצמן).
היות וכל התקלות מתועדות ומדווחות, קל מאד לזהות תקלות הקורות שוב ושוב ולתת להן טיפול פעם אחת ולא לחזור על דרישות התיקון שוב ושוב. כמו כן חשוב לזכור שבמקביל לבדיקות בקרת האיכות, דיווח התקלות ותיקונן, ממשיכות העבודות בשטח ובתוך כך נולדות תקלות חדשות.
ללא מנגנון בקרת איכות שיבדוק את העבודות, יאתר את התקלות, ידווח ויוודא תיקון ובמקביל יאפשר המשך העבודות, כמות התקלות תלך ותגדל והיכולת לאתר אותן ולוודא שתוקנו כמעט לא תהיה קיימת כלל.
בכל מפעל המייצר מוצרים או חומרים בעולם, ישנם מספר בעלי תפקידים אשר תפקידם העיקרי הוא לוודא את תקינות ואיכות המוצר עת הוא יוצא משער המפעל אל הסוחרים שימכרו אותו. הבכיר ביניהם הוא מנהל הייצור.
מנהל הייצור אחראי על כל מערך הייצור משלב קבלת חומרי הגלם ועד שלב המוצר המוגמר. בתוך שלבים אלה נכללים גם שלבי בקרת האיכות, דיווח התקלות ומתן פתרונות לאותן תקלות. בפרויקט בניה אין מנהל ייצור אך חייב להיות מישהו שיהיה מקביל לו בתפקיד.
מישהו שיהיה אחראי על ניהול הפרויקט, על בקרת האיכות ועל כל פעולה ו/או תקלה בדרך למוצר המוגמר.
תפקיד זה הוא למעשה התפקיד היחיד שיש לו ראיה רחבה וכוללת על כל מה שקורה בפרויקט. הוא היחיד המכיר כל עבודה, משימה, תקלה, ליקוי בפרויקט. על מנת לעשות את תפקידו בצורה הטובה ביותר, עליו להיות בשטח במשך כל זמן הבניה.
הוא חייב להיות זמין כל זמן העבודה לקבל שאלות ולספק תשובות והבהרות לבעלי המקצוע השונים, למתכננים ולבונה עצמו.
כמו כן הוא ירכז את אספקות החומרים והמוצרים לאתר, יבדוק אותם וייאשר את התאמתם ותקינותם למפרט הטכני ולפרויקט.
נושא תפקיד זה צריך להיות בעל הבנה מעמיקה בעבודות הבניה ובעל נסיון רב שנים ורב פרויקטים ויכולות התמודדות עם ריבוי בעלי מקצוע, ריבוי משימות וריבוי תקלות. יכולת עבודה תחת לחץ ואינטנסיביות בלתי פוסקת.
כמו כן עליו לשהות בשטח כל זמן שמתבצעות בו עבודות ולנהל את תזמורת בעלי המקצוע בכל רגע נתון. עליו למעשה להיות האבא והאמא של הפרויקט. זה שכל מי שפועל בפרויקט, רואה בו מנהל הפרויקט והאחראי עליו.
תפקיד זה מוטב שייעשה על ידי מנהל העבודה מטעם הקבלן. הוא למעשה היחיד שיכול לבצע תפקיד כזה ויש בו את כל הכישורים והדרישות הנדרשים לביצוע התפקיד. שאר המעורבים בפרויקט לא נמצאים בו במשך כל שעות וימי הפעילות ואין להם האת הידע, הנסיון והראייה הרחבה הנדרשת על מנת לנהל פרויקט שכזה.
אופן ניהול התקלות והפתרונות ומי מדווח (פרויקט שקוף)
מנהל העבודה, בתור מרכז העבודות באתר, הוא זה שכחלק מתפקידו מרכז את כל נושא בקרת האיכות וניהול התקלות. ככזה, כל תקלה או ליקוי המתגלים בשטח (על ידי אחרים) מדווחים לו ומתועדים על ידו.
הוא האחראי לבחון את התקלה, לספק לה פתרון ולהחליט מי מבעלי המקצוע יתקן אותה. כמו כן מנהל העבודה יוודא תיקון התקלה לשביעות רצונו המלאה. מנהל העבודה איננו האחראי היחיד לאיתור תקלות.
למעשה בכל רגע נתון בפרויקט ולצד משימותיו האחרות, צריך מנהל העבודה לסגור תקלות מדווחות ובמקביל לפתוח חדשות. באופן מאד ברור ניתן לומר שבפרויקט בו קיים מנגנון בקרת איכות, יתגלו וידווחו בעיות רבות יותר מאשר בפרויקט בו אין מנגנון בקרת איכות ומרבית התקלות שכן יתגלו, יתגלו כתוצאה מגילוי מקרי ולא מתהליך בקרה מוסדר ואיכותי.